מהיכן הגיעו הערב רב לישראל ?

שזמן הבירור הגיע, ובירור זה הוא הכרחי חיוני ובלתי נמנע.‬

גם מתנגדי הבירור לא יוכלו לו, כי המציאות תזעק והמעשים הם שיקבעו‬
‫בעולם המעשים לעיני כל, ולא נוכל עוד להתעלם, כי מאת ה' היא:...‬
כי שעת בירור היא מאת ה' אדון כל, והוא נותן להם רשות להתאכזר ר"ל על‬
מנת לחשוף כל נפש ונפש אי זו לה' אלוקינו ואי זו לנבוכדנצר וחבריו {ספרא‬
קדושים ט}, מי לה' אלי ומי לבעל {שמות לב כו, מלכים א יח מ}, זה לכאן‬
וזה לכאן, וטהר כרם ישראל מקוצים זרים ע"י ה' אדון הנשמות ותורתו:...‬
הוא דבר השולחן ערוך הקדוש באבן העזר (סימן ב סעיף ב) המעתיק את‬
לשון הטור {אה"ע סי"ב סעי'ב} מיסודו של רבנו הרמב"ם בהלכות איסורי‬
ביאה (פרק יט הלכה יז):‬


‫"...אם ראית ב' משפחות שמתגרות זו בזו תמיד {או ב' בני אדם שמתגרים‬
זה בזה}, או ראית משפחה שהיא בעלת מצה ומריבה תמיד, או ראית איש‬
שהוא מרבה מריבה על הכל ועז פנים ביותר – חוששין להם, וראוי להתרחק‬
מהם, שאלו סימני פסלות וגו'. וכן מי שיש בו עזות פנים, ואכזריות, ושונא‬
את הבריות, ואינו גומל להם חסד – חוששין לו ביותר שמא גבעוני הוא",‬
והלכה היא, ומפורשת היא, המורה לנו לא רק ממי להתרחק, ועם מי אסור‬
להתחתן, ולא רק מי הוא פסול לבוא בקרב ישראל בכל מקום – אלא גם מה‬ ‫הם סימני גויות שבו (עפ"י הלכה פסוקה), ונקרא עפ"י זה בשו"ע היום בשם‬
גבעוני, אשר הוא כינוי לעם נכרי אכזרי שנכנס במרמה בקרב ישראל בימי‬
יהושע בן נון עד בירורו וסילוקו מקרב עם קודש בזמן דוד המלך רגל רביעי‬
למרכבה ע"ה זיע"א:‬


‫ולשון הגר"א הק' זיע"א בביאורי הגר"א שם {שו"ע אבה"ע סי"ב סעי"ב}:‬
"ושונא את הבריות – פ"ד די"ט הני מערב רב כו' כל המרחם כו'". ומכאן ברור‬ ‫הוא דעת הגר"א מי הם הגבעונים ומה כוונת השו"ע בלשונו "שמא גבעוני‬ ‫הוא", וביאורו: "הני מערב רב":...‬ והנה פועלים אנו למען הבירור ולא בשביל הטשטוש, רוצים וחפצים בבירור‬
ושונאים את הטשטוש המהרס. כי מי שנגד הבירור מסייע לשלטון אנשי‬
‫התוהו הבלבול והטשטוש. וכפי שיש הפרש בין עולם התוהו לבין עולם‬
‫התיקון – כך יש הפרש בין זרע הנחש לבין זרע האדם, בין זרע קין לזרע הבל‬
ושת, בין זרע עשו וישמעאל ועמלק וע"ר לזרע יעקב, בין קליפה לפרי, בין‬
נפשות הערב רב לבין נשמות ישראל:...‬
והיא כוונתו של הנביא {ישעיה מט יז}: "מהרסייך ומחריביך ממך יצאו".‬
והכוונה: שאותם המהרסים והמחריבים, ערב רב וערב זעיר, אשר "ממך",‬
מתוך ישראל פנימה – "יצאו" החוצה ויפלטו מישראל. וכלשון הרד"ק שם:‬
"מהרסייך ומחריבייך - והם הפושעים יצאו ממך שיכלו, שלא יהיה בך עוד‬‫רשע ופושע, כי הם היו סיבת סיבת ההריסה והחורבן", ע"כ:...‬
‫על כך כבר לימדנו בהוראה ברורה יעקב אבינו ע"ה בתפילה מפורשת‬
לאלוקיו {בראשית לב יב}: "בראשית פרק לב  ''הַצִּילֵנִי נָא מִיַּד אָחִי מִיַּד עֵשָׂו כִּי יָרֵא אָנֹכִי אֹתוֹ פֶּן יָבוֹא וְהִכַּנִי אֵם עַל בָּנִים:''והקדים בחינת "אחי" לבחינת "עשו" ביראתו ובתפילתו, להורות כי‬

אותו "אחי", הוא הנכרי ונפש הגוי הפנימי שנתערב במשפחת ישראל –‬
מסוכן הוא יותר מאותו "עשו" האויב החיצוני. כי כאשר מופיע כ"אח"‬
קרוב מבפנים מקרב אחיך בעם, הוא קשה ומסוכן ללא שיעור מאשר גילויו‬‫כ"עשו" ואויב חיצוני וזר מאומות העולם. ואדרבא, "אח" זה מתנכר ואויב‬
‫ושונא יותר מכל "עשו" וגוי החיצוני, וע"כ יש להתיירא ולהיזהר מפניו‬
‫יותר, כיעקב אע"ה שמקדים את בחינת אחיו לבחינת עשו בתפילתו...‬
"ויביאּו אֹתֹו אל משה"– יש להביא כל מקרה כזה בפני זקני ישראל‬
ראשי פוסקי הדור ומנהיגיו כמשה ובית דינו לדון בו, ולא לדון יחידי כל‬
איש לעצמו [ובימינו נראה שעדיין לא הגענו למצב שבו ראשי ופוסקי‬
הדור בבחינת "משה ובית דינו", יקחו על עצמם לדון ולפסוק בנושא קשה‬
זה, וכנראה שמלך המשיח הוא יהיה זה שיעשה את הבירור הסופי.‬
ובכל זאת חשוב מאד שנלמד את הנושא ונזהר מערמומיותם ואכזריותם‬
‫של מי שמתגלים אצלם איפיונים של הע"ר, כפי המובא בהסכמה וכפי‬
‫שיתברר עוד בהמשך הספר, כדי שלא נשתף עמם פעולה וכדי שנברר את‬
‫דעת התורה בנושא חשוב זה, והבירור במחשבה מכין את הקרקע לבירור‬
במציאות -
‫ומאחר שעם ישראל טוב ורק הראש היום רע וחולה, יש להבהיר כי רוב‬
העם בציון – הם לא ערב רב, [.........] [ואילו לגבי הערב רב] הנה סדר‬
כמויותיהם כפי חז"ל הנ"ל אשר מסדרים ג' דרגות בנפשות הע"ר:‬
א. "ערב רב" – הם [חלק מ]המנהיגים שבדור, "ּכשלשת אלפי איש" {שמות‬ ‫לב} אשר שורשם רע, נפשות מעולם התוהו והשבירה... ומתגלגלים בתוך‬ ישראל מאז הכניסם וגיירם משה רבנו ע"ה לישראל ביציאת מצרים וביתר‬ שאת בדורות האחרונים, ומתנשאים לשלוט עליהם וגונבים שם ישראל‬ בין האומות {כבוד הרב כתב שרוב ה"מנהיגים" הם מהערב-רב, אך מכיוון‬ ‫שיש שינויים במשך הזמן בין חברי ההנהגה [אם כי אין שינוי בכיוון הכללי‬ ‫המוטעה והמסוכן אליו מובילה ההנהגה מכיוון שמי ששולט באמת במדינה הן‬ ‫האליטות - ראה בספר את המשל של משה פייגלין - עמ' 551-351], מכל מקום‬ מכיוון שאני חושש שהקורא עלול ליחס את המושג ע"ר גם ליהודים‬ משורש טוב, לכן כתבתי 'חלק מהמנהיגים',  ובודאי גם לנפשות הערב-רב‬ ‫תהיה המתקה, אלא שהיא תבוא אחרי הכנעתם והבדלתם והיא לא תעשה‬ ע"י תשובה
‫ב. "ערב זעיר" – הם הפקידים של הערב רב, והם כשלוש מאות אלף מן העם‬
(במקום אחר כתבתי את שאמר לי כבוד הרב שמדובר על הערכה של עשרות‬‫עד מאות אלפים) שורשם מעורב טוב ורע ויכולים לעשות תשובה מאהבה‬
ויסורים כי ניצוץ אחד טוב שלהם ניתן לתקן ע"י צדיקים האמתיים:‬
‫ג. "אחינו שהחמיצו" – הם העם הפשוט שנגרר ונדבק ונשלט ע"י ערב‬
רב באמצעות דיכוי הפקידות של ערב זעיר, והם כשמונים אחוז מהדור,‬
‫ויכולים לתקן כל נר"ן שלהם ע"י שיתנתקו מהנהגת ע"ר וע"ז וידבקו‬
בחכמי התורה האמתיים בצדיקי אמת ויעשו תשובה
(ישנה הבחנה נוספת [אפשר לומר הבחנה רביעית] והיא כאשר הזוהר‬
והצדיקים משתמשים במושג ערב רב במובן המושאל, כלומר כל רצון,‬
מחשבה, דיבור או מעשה שאינם נקיים לשם שמים ויש בהם פניה ונגיעה‬
אישית ולא רק לכבודו של הקב"ה יש בכך בחינה מהמהות של ה'ערב-רב'‬


וכן כותב האדמו"ר הזקן 'בעל התניא קדישא' (אגרת הקודש, פרק יא')‬


ואלו דבריו:‬


‫"וביאור הענין הוא רק אמונה אמיתית ביוצר בראשית דהיינו שהבריאה יש‬
מאין הנק' ראשית חכמה והיא חכמתו שאינה מושגת לשום נברא, הבריאה‬
הזאת היא בכל עת ורגע שמתהווים כל הברואים יש מאין מחכמתו ית'‬
המחיה את הכל, וכשיתבונן האדם בעומק הבנתו ויצייר בדעתו הוויתו‬
מאין בכל רגע ורגע ממש, האיך יעלה על דעתו כי רע לו או שום יסורים‬
מבני חיי ומזוני או שארי יסורין בעולם, הרי האין שהיא חכמתו יתברך הוא‬
מקור החיים והטוב והעונג והוא העדן שלמעלה מעוה"ב, רק מפני שאינו‬
מושג לכן נדמה לו רע או יסורים, אבל באמת אין רע יורד מלמעלה והכל‬
טוב, רק שאינו מושג לגודלו ורב טובו.‬
וזהו עיקר האמונה שבשבילה נברא האדם: להאמין דלית אתר פנוי מיני'‬ ‫ובאור פני מלך חיים וע"כ עוז וחדוה במקומו הואיל והוא רק טוב כל היום.‬
וע"כ ראשית הכל שישמח האדם ויגל בכל עת ושעה ויחיה ממש באמונתו‬
בה' המחיה ומטיב עמו בכל רגע ומי שמתעצב ומתאונן מראה בעצמו שיש‬
לו מעט רע ויסורין וחסר לו איזה טובה והרי זה ככופר ח"ו, וע"כ הרחיקו‬
מדת העצבות במאד חכמי האמת.‬ ‫אבל המאמין לא יחוש משום יסורין בעולם ובכל עניני העולם הן ולאו שוין‬ ‫אצלו בהשוואה אמיתי, ומי שאין שוין לו מראה בעצמו שהוא מערב רב‬ דלגרמייהו עבדין ואוהב את עצמו לצאת מתחת יד ה' ולחיות בחיי עו"ג‬ בשביל אהבתו א"ע... כי עיקר בריאת האדם בעוה"ז הוא בשביל לנסותו‬ בנסיונות אלו ולדעת את אשר בלבבו..."‬
מכל מקום לענ"ד פשוט הדבר שהאדמו"ר הזקן איננו מתכוון שנפרש את‬
דבריו לפי פשט הדברים, כלומר שמי שמתלונן על יסוריו הוא מהערב רב,‬
שאז אפשר לומר ביחס לדברי האדמו"ר הזקן את מה שאמר אביי לרבא‬
[ברכות סא ע"ב ומובא בתחילת ספר התניא]: 'לא שביק מר חיי לכל בריה',‬
‫שכן הדרגה שמתאר בעל התניא היא דרגה של צדיקים עליונים, אלא נראה‬
לענ"ד, שהכוונה היא, שכאשר אדם מתלונן שיש לו יסורים [ואין הכונה‬
למושג 'דאגה בלב איש ישיחנה', שבודאי צריך לשחרר את הכאב, אלא שלא‬
בדרך של תלונה, שהיא תמיד בשורשה כנגד הקב"ה, כי הוא המשגיח לתת‬
לאדם כדרכיו וכפרי מעלליו, ובני אדם ו'כוחות הטבע' ומאורעות וכדו' הם‬
רק שליחים שלו בין לחסד ובין לדין], מכל מקום מי שמתלונן על יסוריו,‬‫התלונה כנגד ריבונו של עולם באה מניצוץ של טומאה שנדבק באדם‬
שהזוהר ובמקרה זה האדמו"ר הזקן מכנים אותו בשם המושאל ערב-רב.‬
זאת מכיוון שהערב-רב באים משורש הטומאה, שהמהות שלו הוא הרצון‬
לקבל לעצמו בלבד (והמהות של הקדושה הוא הרצון לקבל על מנת להשפיע‬
- ראה באריכות דברי האדמו"ר יהודה לייב אשלג זיע"א בהקדמה לספר‬
הזוהר).‬ והדרך של אותו יהודי להתנקות מניצוץ זה של טומאה היא להתחזק‬
באמונה ש"הכל לטובה" וש"אין רע יורד מן השמים" ואז ממילא כבר אין‬
‫יותר תלונות והשמחה זורמת באין מפריע.‬
‫וכן כתב האדמו"ר מגור בעל ה'שפת אמת' זיע"א ואלו דבריו (פרשת שמות,‬
התרל"ה):‬
"ומי שהוא כן אין לו שום מיצר שיודע שכל ההסתר הוא רק מבחוץ אבל‬
הפנימיות מהשי"ת והכל לטוב",‬
‫וכן כתב עוד (פסח, התרנ"ה- התרנ"ו): "ובאמת מי שיש לו אמונה שלימה הוא‬ מלא שמחה תמיד בהיותו יודע כי הכל מאתו ית"ש בלבד, וזה ויאמינו אז‬
‫ישיר",‬
ובמקום אחר כתב (פרשת אחרי מות - התרנ"ד):‬
"ואם אדם זוכה לאמונה ובטחון כראוי אז ליבו בטוח כי כל ההנהגה שלו‬
מהקב"ה, והכל הוא כפי הטוב ונצרך לו על הצד היותר טוב לו מכל הטובות‬‫בעולם",‬
עד כאן קטע מתוך ההסכמה של הרב דניאל סטאבסקי לספר יתבררו ויתלבנו ויצרפו רבים
- לעומת גישה זו שהיא הגישה המרכזית  לאור המסורת‬
הנתונה לנו מחז"ל על פי רוב גדולי ישראל, ישנה גם גישה אחרת אותה פגשתי‬ בעיקר בכתבי חב"ד ובכתבי חלק מממשיכי דרכו של הראי"ה קוק (לפי הבנה‬ מסויימת של כתביו) ואזכיר גם אותה כחלק מבירור נושא חשוב ומורכב זה.‬
הרב יצחק גינזבורג שליט"א מביא גישה זו במאמר שפורסם בט"ו באב שנת‬
התשס"ו. הרב טוען (כנראה בהתאם לגישתו של הרבי מלובאוויטש) שישנו פירוש‬ לפסוק "מהרסיך ומחריביך ממך יצאו" (ישעיהו מט יז), שלפיו הכוונה איננה‬ ‫כפי הפירוש המקובל, שהמהרסים והמחריבים יצאו החוצה מעם ישראל, אלא‬ ‫שהם יצטרכו להכנע אבל בסופו של דבר הם יזכו לתיקון יחד עם כלל ישראל.‬ ‫הפסוק השלם הוא: "מהרו בניך, מהרסיך ומחריביך ממך יצאו, שאי סביב‬ ‫עיניך וראי כלם נקבצו באו לך". כלומר אחרי שעם ישראל יחזור בתשובה‬ ‫והמהרסים והמחריבים יצאו, כלומר יכנעו ויתבדלו מעם ישראל בבחינת‬ הכנעה והבדלה, אז תבוא ההמתקה בבחינת "שאי סביב עיניך וראי כלם‬ נקבצו באו לך", כולם זה כולל את המהרסים והמחריבים, עד שאנשים אלו‬ ‫שהיו בבחינת פושעים לחלוטין, שבים בתשובה שלמה. המחלוקת קשורה‬
להבנת הפסוק: "וחשב מחשבות לבלתי ידח ממנו נדח" (שמואל ב' יד, יד), וכן‬ כיצד מתבררים ניצוצות הקדושה וננסה להתבונן בנושא זה בפרק כב'. מכל‬
‫מקום גם לפי הרב גינזבורג שליט"א, עלינו ליצור קודם כל הכנעה והבדלה ולא‬
לאפשר ל"מהרסים" ול"מחריבים" לבצע את זממם (עד כמה שהדבר בידנו), ובכל‬ ‫זאת ההבדל בין הגישות גדול, שכן הגישה הראשונה רואה בערב-רב, הרשעים‬ הגמורים, נטע זר שצריך להפריד אותו מעם ישראל, ואילו הרב גינזבורג שליט"א‬
(כנראה בהתאם לשיטתו של הרבי) רואה בהם 'איבר חולה' שצריך לשמור שלא‬ יפגע באיברים האחרים אבל בסופו של דבר ניתן וצריך לרפא גם אותו. הרוב‬ ‫הגדול של המקורות מצביע על כך שהערב-רב הרשעים הגמורים יפרדו מעם‬ ‫ישראל,
מצפה לתגובתיכם